רבי שמעון בר יוחאי – ל"ג בעומר במירון,
שמחה שמי שלא ראה לא יבין
"יום כיפור" בתוך הציון, ו"שמחת תורה" בחוץ, כך מתאר הציבור,
ההכנות להדלקה עם כל שירי הרגש, שעת הדלקה שעת רצון מיוחדת!… לראות את התפילות, הריקודים, שמחת החלקה….
אי אפשר לתאר, צריך להיות שם!!!
כ"כ הרבה שנים שמעתי את התיאורים הללו, אבל לא זכיתי להיות שם,
דווקא העובדה שאני ציירת גרמה לי לעשות מעשה ולהגיע למירון בל"ג בעומר, למה? מה הקשר?
מאד רציתי לצייר את השמחה והאווירה, ואיך אעביר לצופה תחושות שאני לא חוויתי???
עד שעשיתי מעשה-
לפני כ-11 שנים החלטתי לנסוע למירון בל"ג בעומר ולחזות בעיני בכל מה שקורה..
ת'אמת חזרתי "שיכורה" ולא מיין, ואספר:
במהותי, אינני אוהבת לבזבז זמן, אז מה עושים כשהדרך למירון כ"כ ארוכה ולוקחת כמה שעות, לכן לקחתי את היום הארוך הזה כיום של תפילה, לא חיפשתי חברות למסע, ולא בנות משפחה,
כך ניצלתי את זמן הנסיעה, זכיתי בדרך הלוך לסיים ספר תהילים וכן בדרך חזור.
כשהגעתי למירון, לא הכרתי בכלל את המקום, הוא לגמרי משנה צורה ביום ל"ג בעומר,
ומכיוון שכך, זרמתי בצפיפות גדולה עם זרם נשים במעלה ההר, עד- שלא יאומן! עד שראיתי ממרחק שאנו מתקרבות לפתח המבנה,
הצפיפות הולכת ומתעצמת, אבל במילא אין דרך לסגת, כך התקדמתי והתקדמתי עד שנכנסתי לציון.
וואו איזו התרגשות! איזו דבקות! כמה דמעות ותחינות נשפכו שם… למרות שחם! וחנוק! (עדיין לא היו מזגנים…רק מאווררים פעלו)
חיש נדבקתי באווירה, קיבעתי את גופי לבל יזוז ויידחף, (זה התאפשר כי הנשים סביבי גם כן לא זזו)
וכך במצב סטטי כמעט ללא יכולת תזוזה, זכיתי לסיים ספר תהילים נוסף! ולהתפלל מנחה ולבקש בתפילה כנה בקשות כלליות ופרטיות…
ורק אז יצאתי החוצה להתמלא בחמצן ולנשום את אוויר מירון, ולחפש את השמחה!
גם זה עלה במאמצים מרובים עקב דחיפות גדולות,
לבסוף מצאתי עצמי באזור המשקיף לריקודים והמוסיקה בחצר של הגברים אשר בכניסה לציון!
היה קשה להביט למטה דרך הסורגים הצפופים בגלל העומס של נשים ובנות שהיו קדימה,
אבל שלחתי ידי האוחזת במצלמה שהבאתי מבעד לסורגי הגדר, צילמתי והסרטתי את השמחה וראיתי דרך המצלמה
באמת שמחה מיוחדת במינה!
כל כמה דקות משתנה המראה, פעם מככבים ילדי החלקה על כתפי אביהם, ופעם כמה מבוגרים עם ריקוד סוחף, היה שם זקן שהיה לו מקל למשענת, אבל במקום להשען עליו עשה אתו פעלולים להרבות את השמחה. בחורי חמד מנסים כוחם בקדצ'קה, מי במקצועיות מדהימה ומי פחות, אבל כולם בשמחה עצומה, כולם – כל עם ישראל לגווניו השונים היו שם, כאיש אחד בלב אחד!!!
היה קשה להתנתק מהמקום!
אבל חשוב לפנות גם לאחרים… המשכתי לחפש מוקדים נוספים ולהתמלא מכל המראות…
כבר למחרת (כך זכור לי) התחלתי להעלות על הקנבס את שמחת מירון!
הנה הציור הראשון, אשר ספוג בכל החוויה של השמחה שחוויתי, מירון 2013
האם אתם חשים באנרגיות שבערו בי? אלו שדרים עוברים אליכם דרך הציור?
הציור נמכר למשפחה מקסימה מארה"ב, שהרגישו את השדרים ולא הפסיקו להתרגש מכל פרט בתמונה
מאז הייתי במירון בל"ג בעומר עוד כמה פעמים… והחוויות חזרו על עצמם כל פעם בצורה אחרת.
בשנת 2015 ציירתי את תפילת ותיקין במירון
היה זה בעקבות בקשה מאירגון "ערכים" לצייר להם לוח שנה לשנת תשע"ו
הם בחרו הנושא קברי צדיקים
וזו הייתה אחת התמונות ועטרה את חודש אייר
בשנת 2017 הזמין אצלי אדם צעיר, לצייר עבורו את מירון, דומה לתמונה הנ"ל, אבל עם יותר סגול ועוד כמה שינויים
היו לי צילומים שונים שצילמתי ועזרו לי בתיכנון.
הנה התמונה
בשנת 2017 במסגרת פרוייקט של ציור מקומות קדושים בסיגנון החדשני שלי, בלבן ושחור לקליינט ותיק, ציירתי גם את מירון
בציור זה יש מבט מלמעלה על כל המבנה
ל"ג בעומר שמח!!! תפעלו ישועות!!!
ונזכה כולנו לבשורות טובות!!!