בלב ירושלים, בהר המוריה, המקום המקודש ביותר בעולם התנשא בית המקדש המפואר.

מדי שנה– בשלושת הרגלים, המוני יהודים מכל קצוות תבל, עם לב שופע ציפייה, עולים לרגל להראות לפני ה',

בהביאם מתנות קורבנות והמון שמחה,

מסעם של עולי הרגל לירושלים בה שוכן בית המקדש הקדוש המפואר היה מסע רוחני להתענג על השכינה האלוקית ולהתחבר לשורשי אבותיהם,  

כשהם מתקרבים לכיוון ירושלים ההתרגשות והשמחה שלהם מוחשיות, ליבם מזדקר עם כל צעד. הציפייה מציתה את נפשם בלהט שאין לתארו, "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים"

שערי ירושלים ניצבים לפניהם, מלכותיים ומזמינים להיכנס פנימה.

כל סמטאות ירושלים מלאו אנשים , וכולם זורמים לכיוון בית המקדש, מוקפים בעולי רגל אחרים,

בתחושה של אחדות  שהם חלק ממשפחה גלובלית, השזורה יחד באמונה משותפת ובגורל משותף.

ככל שמתקרבים ניכרת הצפיפות לבית המקדש, עולי הרגל מתקשים להכיל את התרגשותם. צעדיהם מואצים, לבם נוסק, ורוחם מרוממת וכשהם עומדים בנוכחות בית מקודש זה. הם חשים חיבור עמוק לדורות שקדמו להם, שתקוותיהם, חלומותיהם ותפילותיהם שוכנים בין אולמות קדושים אלו.