סיפורה של תווית יין
לפני תקופה קיבלתי בקשה מעניינת להכין ציור שיעטר תווית לבקבוק יין.
בקבוקי היין הללו הועדו לציבור החרדי לתקופת החופשה!
והתווית התבקשה למלא את יעודה בכבוד!
שמחתי באתגר, והתחלתי לעשות עם עצמי סיעור מוחות,
אני זוכרת את התרגשותי כששקעתי בתהליך החשיבה, מנסה להבין אילו מסרים צריכה התווית לשדר, מהו קהל היעד שלה, אילו גילאים עליה למשוך, מה כדאי לצייר בה, באיזה גוונים וצבעים להשתמש ובאיזה סגנון ללכת.
לאחר שיחה מעמיקה עם בעלי החברה, הצלחנו להגיע לתשובות מחושבות, ואני יצאתי לדרך עם סקיצה ראשונית.
שאפתי לבטא את השמחה שהיין מביא גם במהלך ימות החול, בחופשות, בצימרים ובטיולים
סקיצת הציור שציירתי הציגה שני נערים בוגרים, עומדים על סלע בלב נחל שוצף, כשהם מוקפים במפלים וצמחייה.
בידיהם כוסות יין חצי מרוקנות, ונהרת שמחה ניכרה על פניהם.
בחזית הציור, שולחן פיקניק עם בקבוק יין ריק וכוסות זכוכית
בחרתי לצייר את התמונה בצבעי שמן על קנבס גדול, למרות שהעבודה הייתה מיועדת לתווית קטנה.
"תמיד אפשר להקטין", חשבתי לעצמי!
לגבי הסגנון, הם נטו לסגנון ריאליסטי, אך הבהרתי שאשלב בו טאץ' אמנותי.
ביקשתי לקבל בקבוק יין הביתה, כדי שאוכל להתאים את הציור לגוון היין – יין רוזה בצבע ורוד עתיק.
למרות שנתבקשתי לצייר ציור צבעוני חי, ליבי נטה לקו אחר, והחילותי לצבוע את כל הציור בגווני היין וליצור התאמה מושלמת בין התווית לצבע היין.
זו הייתה חוויה מאתגרת, והצריכה הרבה חשיבה והשקעה!
התוצאה המיוחדת בחסדי ה' שהתקבלה מהציור הטונאלי ללא צבעוניות, הייתה מפתיעה ויוקרתית!
והרגשתי שאין שום סיבה להוסיף צבעוניות, העלולה לפגום!
ואע"פ שעשיתי לבקשתם ניסיון להוספת צבעוניות לציור,
הבחירה הייתה לבסוף על התווית הטונאלית ולא הצבעונית
חפשו בחנויות ותהנו !!!
