מנוחה ינקלביץ'

בליל שבת קודש פרשת לך-לך אחרי חצות כשהשינה ממני והלאה, החלו מחשבותיי זורמות…  ואני מהרהרת במצב המלחמתי שלנו וחושבת. למלחמה העכשווית יש שם: "חרבות ברזל" אינני יודעת מי נתן את השם הזה, אבל ה' נמצא בכל מקום, ברור לי שגם בשם הזה, ובעודי מהרהרת מדוע כאן השם, ברבים חרבות, ופעם אחרת נתנו שם ביחיד: עופרת […]

אמנו רחל, אשר בי"א בחשוון חל יום פטירתה, ניצבת על אם הדרך בין ישמעאלים, בודדה ובוכייה, מתפללת וזועקת, ודמעותיה מתחברות עם דמעותינו כאשר אנו מתפללים יחד איתה. היא האמא הנצחית והאוהבת כל אחד מאיתנו, כואבת  את כאבנו, מרגישה כל מחסורנו, מבכה על בניה, עד שישובו לגבולם. אנו בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", מאותגרים באזעקות, טילים, איומים

השבוע בי"א בחשוון יחול יום הפטירה של אמנו רחל – מאמע רחל קבר רחל, מקום קבורתה של רחל אמנו אשת יעקב אבינו ממוקם בעיר בית לחם, דרומית לירושלים, שם קבר אותה יעקב כיוון שנפטרה בעת שילדה את בנם בנימין.   מפרש רש"י מדוע לא הוליכה לקבורה במערת המכפלה בחברון, בה נקברו אבותיו:  "… דע לך שעל פי

ליד דרך האבות בין שכם לחברון ומדרום לירושלים, ניצב בדד המבנה בעל הכיפה בו שוכנת אמא רחל האהובה, אשר הסכימה בדממה באמצעות מחווה לא פשוטה אך מלאה באהבה  לוותר על היקר לה מכל, על גדול הדור ועל שמלת הכלולות. קברה נשאר עדות אילמת. ודרך שתיקתה מהדהדת את אינספור הדורות של ילדיה שבאו אליה: חיפשו נחמה, פרקו

שלבים בהתפתחותי בסגנון המודרני

הרהורים לגבי ציורי הכותל המערבי שלי

קבר רחל, הרהורים…

.סוכות- זמן של משפחה

זו כפרתי