לכבוד יום ירושלים – היום שבו זכינו לשוב ולהתרפק על עיר הקודש והמקדש ,
רציתי לשתף אתכן במעט מהחיבור העמוק שלי לירושלים, ובכמה מציורי ירושלים האהובים שזכיתי ליצור לאורך השנים.

כילידת ירושלים דור שביעי בעיר הקודש, ירושלים עבורי היא הרבה מעבר לנוף יפה או להשראה אמנותית.
ירושלים היא נשמה.
היא געגוע עתיק של עם שלם.
היא קדושה, זיכרון, תפילה וחיבור עמוק לשורשים היהודיים שלנו

מאז ילדותי ספגתי את ירושלים אל תוך הלב.
זכורים לי היטב הביקורים הרבים בבית סבא וסבתא במאה שערים, בבתי הונגרים –
האווירה הירושלמית הטהורה, ריח השבת ברחובות, אבני החצרות העתיקות, הקולות, דמויות ההוד והאור המיוחד שאין דומה לו בשום מקום בעולם.

ירושלים של פעם הייתה עבורי עולם שלם של עומק ורגש.
הסמטאות הצרות, השערים העתיקים, החצרות הירושלמיות, המרפסות,
בתי האבן והנופים הנשקפים לעבר העיר העתיקה – כל אלו נחרטו בליבי והפכו במשך השנים לחלק בלתי נפרד מהיצירה שלי.

כשאני מציירת את ירושלים, אינני מציירת רק מבנים או נוף.
אני מנסה להעביר תחושה.
להכניס אל תוך היצירה משהו מהאור הירושלמי הרך, מהקדושה השמיימית מהגעגוע ומהחיבור הפנימי שכל כך עמוק שכל יהודי מרגיש כשהוא חושב על ירושלים.

במשך השנים זכיתי לצייר את ירושלים במבחר סגנונות ,  מציורי שמן קלאסיים ועד סגנון אלגנטי ומודרני יותר, המשתלב בהרמוניה נפלאה בבתים מעוצבים בני זמננו.
ציורים של אבני הכותל, שערי העיר, נופי ירושלים, חצרות עתיקות, מבטים פנורמיים של העיר העתיקה ורגעים יהודיים מלאי נשמה.

אני מאמינה שליצירה יהודית יש כוח הרבה מעבר ליופי ואסתטיקה.
אמנות יכולה להכניס לבית אווירה. היכולה לעורר רגש, להעניק חום, לחבר לזהות יהודית ולהוסיף עומק ונשמה לחלל כולו.

לכן מרגש אותי במיוחד לראות ציורי ירושלים משתלבים בבתים בארץ ובעולם — בבתים יהודיים המבקשים לא רק עיצוב יפה, אלא גם חיבור פנימי, השראה ותחושת שייכות.

בכל פעם מחדש אני מתרגשת לראות כיצד ציור של ירושלים מצליח לגעת בלבבות,
לעורר זיכרונות, געגועים ותחושת קדושה גם אצל אנשים המתגוררים הרחק מעיר הקודש.

ביום ירושלים הזה, הלב מתמלא תפילה והודיה.
בתפילה שנזכה במהרה לראות בבניין ירושלים השלמה, מתוך שמחה, אחדות וגאולה שלמה.

מאחלת לכולנו שנזכה בקרוב!